Detail hrobu 015-02166

ארזי הלבנון אדירי התורה
בעלי תריסין במשנה ומבגמרה
גבורי כח עמליה בטהרה
דמם נשפך ונשתה גבורה
הנם קדושי הרוגי מלכות עשרה
ועל אלה אני בוכיה ועיני נגרה
זאת בזכרי אזעק במרה
חמדת ישראל בלי הקודש נזר ועטרה
טהורי לב קדושים מתו במיתה חמורה
ידו גורל מי ראשון לחרב ברורה
כנפול גורל על רבן שמעון פשט צוארו ובכה כגזרה גזרה
לרבן שמעון חזר ההגמון להרגו בנפש נצורה
מזרע אהרן שאל בבקשה לבכות על בן הגבירה
נטל ראשו ונתנו על ארכבותיו מנורה הטהורה
שם עיניו על עיניו ופיו על פיו באהבה גמורה
ענע ואמר פה המתגברת בתורה
פתואם נקנסה עליו מיתה משונה וחמורה
צוה להפשיט את ראשו בתער השכינה
קים בעורו: אמרו לנפשך שהי ונעבורה
רשע הפושט עת הגיע למקום תפלין מצוה ברה
צעק צעקה ונזדעזעה עולם וארץ התפוררה
מאחריו הביאו את רבי עקיבא
עוקר הרים וטוחנן זו בזו בסברה
וסרקו את בשרו במסרק של ברזל להשתברה
יצתה נשמתו ב-אחד ובת קול אמרה
אשריך רבי עקיבא גופך טהור מכל מיני טהרה
בן בבא ראבי יהודה אחריו הביאו בשברון לב ואזהרה
נהרג בן שבעים שנה בידי ארורה
יושב בתענית היה נקי וחסיד במלאכתו במהרה
רבי חנינה בן תרדיון אחריו מקהיל קהלות בציון שערה
יושב ודורש ופר תורה עמו והקיפוהו בחבלי זמורה
את האור הציתו בהם וכרכוהו בספר תורה
ספוגין של צמר הניחו על לבו שלא ימות מהרה
חסיד רבי ישבב הסופר הרגוהו עם עמורה
זרקוהו והשליכוהו לכלבים ולא הקבר בקבורה
יצתה בת קול עליו שלא הניח כלום מתורת משה לשמרה
ואחריו רבי חוצפית ביום עברה
עוף הפורח נשרף בהבל פיו כבמדורה
צדיק רבי אלעזר בן שמוע באחרונה נהרג במדקירה
יום ערב שבת היה זמן קדוש ויקדש ויקרא
חרב שלפו עליו ולא הניחוהו בחיים לגמרה
יצתה נשמתו ב-ברא אלהים יוצר וצר הצורה
כהנה וכהנה הוסיפו בני עולה לענות בגערה
בסקילה שרפה הרג וחנק מי יוכל לשערה
נותרת ממנה יאכלו אריות שה פזורה
חזה התנופה ושוק התרומה טרפו אריה והכפירה
ייטיב יהוה ולא יוסיף עוד ליסרה
אמיץ ברכים כושלות חלק יעקב ומושיע בעת צרה
לצדק ימלך מלך יאמר שלמו ימי אבלך - לאורו נסע ונלך